פירוט הסוגיות בכל עולם תוכן

​

(1) טרנספורמציה דיגיטלית

• מושגי יסוד בטרנספורמציה דיגיטלית, לרבות היכרות עם הטכנולוגיות ועם המגמות המרכזיות בעולם הדיגיטל (Social, Mobile, Big Data, Cloud, IOT, BI).

• היכרות עם האסטרטגיה של מטה "ישראל דיגיטלית" ורשות התקשוב הממשלתית האמונות על הובלת האסטרטגיה הדיגיטלית של ממשלת ישראל.

• היכרות עם ההקשר הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל שהביא להקמתה של "ישראל דיגיטלית" ועם הצורך בטרנספורמציה של השירותים במגזר הציבורי.

• מיפוי הדיגיטל בממשלה.

• הון אנושי דיגיטלי – המקצועות החדשים הנדרשים למגזר הציבורי.

• מודלים לעבודה משותפת – IT וגורמי מדיניות או ביצוע.

• חדשנות בתהליכי עבודה.

• חוויית משתמש: UX, UI, מסע לקוח.

• Agile.

• מבט השוואתי על טרנספורמציה דיגיטלית בממשלות בעולם.

• מיפוי בגרות דיגיטלית של ארגון.

​

(2) מנהיגות והובלת שינוי דיגיטלי

• תיאוריות להובלת שינוי.

• יצירת רשתות והובלתן.

• ניהול פרויקט דיגיטלי והובלתו.

• עבודה מבוססת נתונים (KPI, Big Data).

• יצירת שותפויות וקואליציות.

(3) סוגיות רוחב במגזר הציבורי המקדמות או מונעות חדשנות דיגיטלית

• פרטיות

• רכש

• שקיפות וחופש המידע

• ממשל זמין

• סייבר

• הטמעת חדשנות במגזר הציבורי

(4) דיגיטציה חברתית כמצמצמת פערים חברתיים-כלכליים ומסייעת לאוכלוסיות מוחלשות

• דיגיטציה כמרחיבה או מצמצמת פערים.

• אוריינות דיגיטלית.

• דיגיטציה כמנוף לפיתוח אזוריות (יתרון לעבודה משותפת של רשויות מאותו אזור גיאוגרפי, בדגש על הפריפריה).

• מיצוי זכויות.

• היבטים אתיים של דיגיטציה.

​

​

עקרונות גיבוש התכנים

​

בניית התוכנית מבטאת כמה עקרונות וצרכים:

​

(1) מודלינג (Modelling) של למידה במאה ה-21 וחניכה לשיטות עבודה דיגיטליות. התוכנית פועלת במתכונת של "כיתה הפוכה" (Flip Class) ולמידה מעורבבת (Blended Learning), שבה חלק מהחומר העיוני נלמד באופן עצמאי ואילו הדיונים על תכנים אלה מתקיימים במפגשים עצמם.

​

(2) מאחר שמובילים דיגיטליים אינה תוכנית פיתוח מנהיגות קלאסית אלא תוכנית החותרת לשינוי מהיר במציאות הציבורית ומציבה את המשימה במרכז, אנו שמים דגש על הממד ההתנסותי והיישומי. חלק נרחב מהתוכנית מתקיים בסדנאות המתרגלות את החומר הנלמד והחלק העוסק בפרויקטים זוכה למשאבים יוצאי דופן במגוון שלהם ובהיקפם.

(3) הקבוצה בתוכנית היא גדולה וכוללת 40–42 משתתפים. כדי לייצר חוויית למידה משמעותית לכל אחד ואחת נדרש שימוש במגוון רחב של מתודולוגיות שנפרט בהמשך.

​

(4) בגיבוש התכנים לתוכנית נעשה מאמץ לשמור על איזון:

• בין אפיון כתוכנית הכשרה ובין יצירת חממה לקידום פרויקטים.

• בין גיוס קהל יעד טכנולוגי ובין דמויות "עסקיות" (מושג השאול מהמגזר העסקי והכוונה בעולם הציבורי לעולם המדיניות) בארגונים.

• בין דרגים בכירים בעלי סמכות והשפעה בארגונים ובין דרגי ביניים בעלי יכולת יזמית ומוטיבציה לשינוי.

• בין לימוד המצב הקיים ובין לימוד המצב הרצוי בעולם התקשוב בשירות הציבורי.

• בין עולם המנהיגות והניהול ובין העולם המקצועי-טכנולוגי.

• בין חינוך לחדשנות ומתן השראה ובין צורכי המציאות המיידיים.

​

(5) בבואנו לבנות כל מפגש ומפגש אנו מתייחסים לאיזונים הבאים:

• שילוב בין שלושה צירים: אישי, קבוצתי-ארגוני ומערכתי.

• שילוב בין הידע הקיים בקרב משתתפי התוכנית מתוקף ניסיונם ותפקידם ובין ידע חיצוני חדש הנוגע לדיגיטציה ולהובלת שינוי דיגיטלי.

• שילוב בין תיאוריה ובין התנסות.

• שילוב בין למידה מן העולם ובין למידה מן הניסיון הישראלי.

• שילוב בין למידה מהמגזר הממשלתי ובין למידה ממגזרים אחרים.

• למידת ההקשר המשותף וחיפוש ההזדמנויות ליוזמה מערכתית.

מתודולוגיות הלמידה

​

(1) למידה מעורבבת (Blended Learning): החל מהמחזור השני של התוכנית הופעל עיקרון מרכזי של Blended Learning, כלומר שילוב של למידה מקוונת בין מפגשי התוכנית עם למידה "קלאסית" (פנים אל פנים) במסגרת מפגשי התוכנית.

פיתחנו קורס מקוון המשרת קודם כל את קבוצת המובילים הדיגיטליים, אבל פתוח לכל המעוניין ללמוד ממנו בממשלה ומחוצה לה. הקורס שזור בתוכנית באופן המאפשר לייעל את הזמן המוקדש למפגשים, לייעל את זמני הלמידה ולנצל את הזמן המוקדש לתוכנית ללמידה משמעותית ולא רק למידה פסיבית.

בניית הקורס המקוון המשולב בתוכנית הביאה לידי ביטוי את העקרונות הבאים:

• ביצוע החלק הדיגיטלי לפני מפגשי התוכנית הוא הכרחי להבנתם.

• שילוב בין חלקים סינכרוניים (on line) ובין חלקים א-סינכרוניים (כל אחד מבצע את המשימות של הקורס המקוון בזמנו החופשי).

• מבנה היחידה הדיגיטלית הוא ברור, חוזר על עצמו ומאפשר שגרת למידה (צפייה בסרט, מענה על שאלות, אפשרות להרחיב את הדעת באמצעות קריאת מאמרים או מצגות נוספות, השתתפות בפורום הדן בסוגיות מעמיקות שלהן משמעויות אופרטיביות).

• יכולת מעקב של צוות התוכנית התפקד בתור "האח הגדול" ופיקוח על שיעורי ההשתתפות.

• פיתוח יצירתיות פדגוגית שתעודד את המשתתפים להיכנס לקורס הדיגיטלי מתוך סקרנות ומוטיבציה, תוך דגש על חוויית למידה – ויזואליות, עניין והתמצאות במרחב הדיגיטלי.

(2) הרצאות: בתוכנית מתקיימים הרצאות ומפגשים עם דמויות מעוררות השראה, אנשי אקדמיה ותעשייה ומומחים בתחומי תוכן רלוונטיים. כמה מההרצאות מועברות בקורס המקוון ואילו אחרות במתכונת הקלאסית.

​

(3) פאנלים: שימוש בפאנלים נעשה כשיש צורך בנקודות מבט שונות או בהדגמה של מקרי בוחן שונים.

​

(4) עבודה בקבוצות קטנות: התוכנית אמנם מונה יותר מ-40 משתתפים, אך חלק ניכר ממנה מתקיים בקבוצות קטנות (12–15 איש) על מנת לחזק למידה התנסותית, קבלת משוב, עיבוד ושיקוף. הנחות היסוד המקצועיות שלנו גורסות כי פיתוח מנהיגות וחידוד יכולות של הובלה והנעה אפקטיביים יותר בקבוצה קטנה ואינטימית.

​

(5) מקרי בוחן (Case Studies): זוהי מתודולוגיית הדגל של בית הספר למִנהל עסקים של הארוורד (HBS), והיא שימשה אותנו בעיקר בפרק הבינלאומי של התוכנית. המשתתפים מתמקדים בסיפור מקרה של חברה עסקית או של גוף ציבורי המתמודדים עם דילמה מנהיגותית-ניהולית, ובמקרה שלנו גם דיגיטלית, מורכבת במיוחד. על המשתתפים להיכנס לנעלי הגיבור/ה ולהתמודד עם השאלות הנוקבות שמקרה הבוחן מייצג. זו הזדמנות גם לשאול שאלות דומות על הארגונים שמהם מגיעים המשתתפים.

​

(6) ITED: זהו כלי להיכרות אישית עם המשתתפים. בכל מפגש נבחרים (מראש) שניים–שלושה משתתפים, ובמשך 15 דקות הם מספרים את סיפורם האישי, ובו תחנות ואירועים מכוננים אשר הביאו אותם להיות מי שהם היום. ההנחיה פתוחה וכל מתודה או פלטפורמה מתקבלת (מצגת, שיר, שירה, מונולוג ועוד) בתוך מסגרת הזמנים הקבועה.

מתודה זו מלווה אותנו החל מהמחזור הראשון של התוכנית והיא מוכיחה את עוצמתה ואת השפעתה על יצירת אינטימיות בקבוצה, על העמקת ההיכרות האישית ועל הקשרים הנוצרים בקבוצה. בחלק מהמחזורים חייבנו את כל המשתתפים להעביר ITED, באחרים נבחרו רק מחצית מהמשתתפים מפאת קוצר הזמן.

​

MuniTED (7): מתודולוגיה חדשה שנכנסה רק בתוכנית לשלטון המקומי המבוססת על עקרונות ה-ITED. על פי מתודולוגיה זו, כל רשות מתבקשת להציג את הזהות המוניציפלית שלה, לנסות ולחדד את הנרטיב הייחודי לה ולהעביר אותו לקבוצה באמצעות כל פלטפורמה שירצו במשך 15 דקות. סדנה שקדמה להצגת ה-MuniTED הייתה סדנת כתיבה והעברת נרטיב עם חנוך פיבן, שסייע למשתתפים לחדד ולדייק את הנרטיב הייחודי לרשות שלהם.

​

(8) בתים מבפנים: חוויה מעצימת למידה. החיבור לשטח בתוכניות הוא הכרחי, ולכן אנו מקפידים להתארח במגוון ארגונים (בתוכנית לשלטון המקומי מתארחים במגוון רשויות), וכך להיחשף לעשייה שלהם בהקשר הדיגיטלי. מקומות האירוח נבחרים על פי הרכב הקבוצה, ורק אם יש למקום ערך מוסף בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית. למדנו כי יש להיזהר מ"תשלום מס" לארגונים ומהרצאות ארוכות ולא רלוונטיות של בכירים בארגון. בתוכנית לשלטון המקומי הגענו למסקנה כי כל מפגש צריך להתארח ברשות אחרת, ולה יוקצו בין שעה לשעתיים בפתיחת היום על מנת להציג את הרשות על היבטיה הייחודיים והדיגיטליים.

​

(9) חברותא: זוהי שיטת לימוד השאולה מעולם הישיבה היהודי שבו שני אנשים יושבים ללמוד יחד בלי תפקיד לומד ומלמד אלא בלימוד הדדי. בתוכנית לשלטון המקומי הכנסנו מתודולוגיה זו לראשונה. התאמנו את הפורמט לתוכנית וציוותנו שלוש נבחרות לחברותא (6–8 משתתפים). בכל חברותא ישבו נבחרות שבאו מרשויות עם רמת בשלות דיגיטלית שונה ויחד הם ליבנו שלל סוגיות. לצורך הלימוד ניתנו שאלות מנחות לפי ההקשר.

​

(10) קבוצות דיון: דיון הכנה הנמשך 20 דקות ומתקיים בקבוצות של 7–10 אנשים לקראת המפגש, ובמסגרתו מוודאים שכולם קראו והכינו חומרים ומשתפים במחשבות על נושא המפגש. הדיון מתקיים בתחילת היום הראשון של כל מפגש דו-יומי. המתודה לקוחה מהפרק הבינלאומי בבית הספר למִנהל עסקים של הארוורד ונמצאה אפקטיבית ומגבשת.

​

(11) משוב 360: כלי משלים המאפשר משוב שיטתי וסדור על סגנון ההובלה הדיגיטלית. משוב זה נעשה על ידי חברה חיצונית והוא כולל שיקופים של סגנון העבודה של המשתתף מצד המעסיק, העמיתים לעבודה והכפיפים. את המשוב ממלאים לפחות עשרה אנשים, ובהם המשתתף עצמו. לאחר המילוי כל משתתף מקבל מסמך מסכם על היבטי המשוב ועל ההשוואה בין ההערכה העצמית להערכת האחרים. במסירת מסמך זה מקיימים שיחה אישית עם כל משתתף.